כיצד ניתן לשקם את הנישואים ע"י אחד מבני הזוג.- חלק א'

רבים מאתנו סובלים/ ממורמרים/ פגועים או כועסים על התנהגויות מסוימות של בני זוגנו. רבים מאתנו מנסים שוב ושוב לשנות את בני הזוג וכשהדבר לא עולה בידינו - מגיע הכעס והתסכול.
במאמר זה נציע דרך להתמודד עם הבעיה. הדרך שנציע לוקחת בחשבון את הצרכים , הרצונות והשאיפות שלנו , תוך כדי שהיא נותנת מקום וכבוד לצרכיהם ורצונותיהם של בני הזוג.

 לאחר חופשת פסח הגיעה מרים לפגישתנו השבועית קורנת ושמחה שאלתי "איך היה בפסח?" - לרוב אנשים שסובלים מיחסים קשים במשפחה, מדווחים לאחר חג או חופשה, על התגברות הקושי- כולם בבית, אין בי"ס ואין עבודה והביחד הצפוף הזה מגביר את המתחים שהיו שם ממילא.
להפתעתי- סיפרה מרים על חג נעים ושמח שהיחסים הטובים במהלכו - היו שונים מכל מה שחוותה במהלך 60 שנות נישואיה.
מרים מתקרבת לגיל 80- יש לה בנים, בנות, נכדים ואפילו נינים.
מרים "התברכה" בבעל קשה- הוא מרבה להתפרץ עליה ועל הילדים. הוא עשה זאת כשהילדים היו קטנים והמשיך בכך עד היום כשחלקם הפכו בעצמם לסבים לנכדים. לא היתה פעולה ביום יום שלא "זיכתה" את מרים בביקורת, התנגדות או התפרצות מצד בעלה. אפילו ניסיונותיה לסייע לו- לא נענו בהסכמה ובברכה מצידו.
לאחרונה- משעבר את גיל 90 המצב אפילו החמיר- בניה ובנותיה של מרים דאגו לה ושכנעו אותה ללכת לטיפול.
כבר בראשית הדרך, חששתי לטעת במרים תקוות שווא, והסברתי לה שאוכל לתמוך בה ולמצוא איתה ביחד דרכים להקל את מצבה, אך כאשר בעלה איננו מגיע לטיפול- לא ניתן לשנות את יחסו כלפיה. למרות הסבר זה מרים נענתה לבקשת ילדיה, והגיעה לפגישות עימי. בפגישות שמעתי את חוויותיה הקשות, הבעתי את הזדהותי עימה והצעתי כמה הצעות כיצד תוכל לדאוג לעצמה בתוך מערכת הנישואים הקשה שלה. התערבות זו נתנה לה תחושה טובה , אך התפרצויותיו של בעלה שבשל ירידה במצבו הבריאותי, נזקק לה יותר ויותר, לא פחתו ואף התגברו.
כשסיפרה מרים על השינוי שקרה במהלך חופשת הפסח, ניסינו להבין מה בעצם קרה כאן?
מרים אומרת ששמעה לעצתי והפסיקה להעיר לבעלה על אותם דברים שעשה שהפריעו לה.
בבדיקה נוספת הסתבר, שכשלא חש את ההאשמות החוזרות ונישנות שלה, הוא הרגיש טוב יותר ביחסים ביניהם ולא נזקק עוד לביקורת ולהתפרצויות הזעם כלפיה.

גם יעל(40) חזרה מאושרת מחופשת הפסח. יעל הגיעה לטיפול עקב קשיים עם ביתה המתבגרת -שירה. כבר בפגישה הראשונה הבנו שיש לה קשיים במערכות יחסים נוספות.
עשינו יחד תהליך "מסע"*- במהלכו עלה קושי עם בעלה. היא ביטאה קושי להתמודד עם הביקורת הרבה שלו כלפיה ועם התחושה שהוא מייצר את צעדיה במובנים שונים. בתהליך שעשינו- יכלה יעל לראות את הצד של בעלה ולסלוח לו על התנהגותו כלפיה. היא גם יכלה לבקש את סליחתו על חלקה שלה ביחסים ביניהם. בנוסף היא אמרה לו כיצד היא הולכת מעתה ואילך לדאוג לעצמה בחיי היום יום כך שלא תיפגע מימנו להבא.
מה שקרה לאחר מכן היה מענין: חל שינוי משמעותי באופן בו יעל תפסה את בעלה- מחד היא הבינה את הצד שלו והכעס כלפיו פחת ומאידך, היא קיבלה כוח שלא לפחד מימנו ולדאוג לעצמה בתחומים שעד כה ציפתה מימנו.
 למשל: היו ביניהם ויכוחים רבים על כסף, הפעם בהכנות לחג במקום לריב אתו שייתן לה כסף, היא הוציאה בעצמה כסף בכספומט ורכשה איתו את צרכי החג.
בחופשות הקודמות היו ביניהם עימותים רבים סביב הרצון שלה להוציא את הילדים לבילוי בחוץ, כשהוא לא רצה בכך. הפעם היא החליטה שזה יהיה מצוין להישאר בבית- היא הופתעה כשהוא פנה אליה בהצעה לצאת עם הילדים לבלות בחוץ.

אז מה בעצם קרה כאן?
הן מרים והן יעל הפסיקו לנסות לשנות את בני זוגם- אחרי שנים של ניסיונות וכישלונות , הן פשוט הניחו לזה. דווקא יכולתן להניח הביאה את השינוי.

כיצד תוכלו לעשות זאת גם אתם?

רשמו על דף את כל התכונות וההתנהגויות שמפריעות לכם אצל בן הזוג.
כאשר דברים שעושה או לא עושה בן זוגנו מפריעים לנו או מכעיסים אותנו,
אנחנו יוצאים מתוך נקודת מבט ש"הוא לא בסדר". - האם תיתכן גם אפשרות אחרת? האם יתכן שיש הסבר לוגי למה שהוא עושה או לא עושה?

רשמו כעת על דף את כל מה שאתם עושים שבן/בת הזוג שלכם לא מרוצה מימנו-  תניחו כעת את השאלה מי צודק בצד ורק "תיכנסו לנעלים שלו/ה" אמרו עכשיו מתוך ההשקפה שלו/ה למה זה כ"כ מפריע- אמרו זאת בקול או רשמו זאת על דף- הקשיבו לנאמר או קיראו את מה שכתבתם.

מטרת התרגיל הזה היא שתשימו לב שהדברים ששונים בינכם נובעים  לאו דווקא מטעות של אחד מכם אלא מכך שאתם אנשים שונים.
אותם דברים שמפריעים לכם בבן הזוג- נובעים אצלו מאיזה שהיא סיבה- אם תקבלו שהתנהגותו נובעת מסיבה כל שהיא(הרגל/ מצוקה/ קושי/ אידאולוגיה וכד') ולא מרצון לפגוע בכם- זה ישנה את ההסתכלות שלכם על מה שקורה.
כנ"ל לגבי מה שבכם שמפריע לבן/בת הזוג - קשה לו עם הדבר כשלכם נראה שכך נכון לפעול.
דוגמה: לשרי היה קשה שבעלה אורי התנגד לכל הוצאה כספית שרצתה לבצע- וזאת למרות שחלק מהכנסות המשפחה הגיע ממשכורתה.
כשהייתה מדברת על כך עם חברותיה - הן היו מחזקות אותה בדעתה שהדבר אינו הוגן כלפיה.  פעם דיברה על כך עם חברה חדשה, והיא הציעה שיתכן שאורי נוהג כך בגלל פחד בנושא כסף. שרי חשבה שזה נכון- היא נזכרה שלמשפחתו היו קשיים כספיים בעבר שיצרו אצלו פחד מפני הסתבכות בחובות.
באותו שבוע היא רצתה ללכת לערב שהיה כרוך בהוצאה כספית- כעת היא הסתכלה על אורי לא מהמשקפיים של "לא הוגן" אלא דרך המשקפיים של "מפחד".   לאור זאת היא פנתה אליו הפעם באופן שונה:
"אורי יקירי, למרות שאינני אומרת זאת הרבה- אני מעריכה את המאמצים שלך לשמור את תקציב משפחתנו מאוזן, אתה עושה בזה עבודה נהדרת. אני לא רוצה שתחשוש מזה- אבל הייתי רוצה לצאת הערב, ניראה שיש לנו כעת קצת כסף. האם אתה מסכים? או שתרגיש יותר מידי לא נוח אם אלך? אם זה יגרום לך להרגיש יותר מידי אי נוחות- אשקול לוותר על כך."
הפעם הרגיש אורי ששרי שמעה אותו והיא אוהדת את מאמציו ורגשותיו, הוא הרגיש נתמך, הוא לא רצה שהיא תיפגע, וכשראה שהיא הבינה אותו ונמצאת בצד שלו, הוא לא הרגיש שהוא צריך להיות כה זהיר מפני שעכשיו יש כאן עוד מישהו שדואג לתקציב המשפחה. זה שינה את היחס שלו ליציאתה של שרי לאירוע.
במאמציה הרבים של שרי לגרום לאורי לשמוע אותה ולהסכים שהמצב אינו הוגן, היא לא יכלה לשמוע את אורי, היא אמנם היתה צודקת אך זה לא קידם אותה.  כשהרחיבה את ראיתה והסתכלה על המציאות מזווית שונה, יכלה לקדם את שאיפתה.

כאשר אתם סוברים שבני הזוג שלכם לא בסדר ולכן עליו לעשות שינוי- אתם למעשה מביאים את עצמכם למקום מאוד מתסכל- הרצון העז שלכם - לא מביא אותו לשינוי, לעיתים הוא אפילו גורם לו להתחפר עוד יותר במקום מימנו אתם רוצים שהוא יצא.
אם תיקחו בחשבון שהוא לא עומד  להשתנות, אלא שמי שעומד להשתנות, זה אתם , תגיעו למצב הרבה יותר אפקטיבי.

כדי לעשות זאת , בואו נזהה מה התפקיד שלנו בסיפור:
רשמו כעת את הדברים שקשה לכם שבני זוגכם עושים או לא עושים ואת תגובתכם לכך:
כאשר בן/ת הזוג שלי_________, אני____________ .
למשל:
*כשבת זוגי חוזרת הביתה מאוחר, אני צועק עליה.
*כשבת זוגי מחממת אוכל קפוא, אני מפציר בה שתבשל בעצמה.

עכשיו היפכו כל משפט:

*כאשר אני נסוגה ומרגישה פגועה, בן זוגי מרוחק ומתעלם מימני.
*כשאני מפציר בבת זוגי שתבשל, היא מחממת אוכל מוכן.

כאשר למד אילן לקבל את זה שאשתו רינת שונאת לבשל, הוא הרגיש מאוכזב. כשיכל לקבל את אכזבתו, כשקיבל את המצב והפסיק לנסות לשנותו- הוא יכל למצוא אלטרנטיבות כמו לקנות אוכל מוכן או לבשל בעצמו.
כשרינת הרגישה שאילן מקבל אותה ולא מאשים אותה- היא יכלה לעזור לו בבישול, היא נרגעה כי הרגישה שהוא לא מטיל עליה את האחריות לכך.

כאשר תקבלו את בן  זוגכם כפי שהוא באמת, תוכלו להתחיל לערוך את השינויים שיביאו לכם אושר בנישואים. קבלו בחן את מצבכם , קבלו את רגשותיכם בקשר אליו,- ותגיעו אל השינוי- השינוי שתעשו בעצמכם ולא השינוי שאתם מנסים לשווא שיקרה בבן זוגכם.

זכרו! אנחנו יכולים לשנות רק את עצמינו, השני יוכל להשתנות רק אם נקבלו כפי שהוא.

התמודדות עם כעס:

כולנו כועסים לעיתים, אם אתם חיים עם בן זוג שצפיותיכם מימנו לא מתממשות- ודאי שאתם כועסים- ואם אינכם כועסים, מותר לכם להתחיל עכשיו.
חשבו על דבר או כמה דברים שמכעיסים אתכם בבן הזוג. כתבו לו מכתב,(את המכתב הזה לא תראו לו- תקרעו אותו בסוף התרגיל.) כאשר אתם כותבים לבן זוגכם- תרגישו איזה  רגשות עולים לכם- כאשר אתם חווים כעס או כל רגש אחר, עצרו, עצמו עניים, תנו לעצמכם להרגיש את הרגש הזה- שימו לב האם אתם מרגישים אותו במקום מסוים בגוף, ואז תמשיכו לכתוב. בטאו במכתב את כל מה שיש לכם באותו נושא/ים כלפי בן הזוג . הביעו בו את כל הכעס שלכם כלפיו.
כעת שכבו על הגב או שבו בנוחות- נשמו עמוק, ואז עברו לנשימה רגילה- חשבו על המצב הלא הוגן ושימו לב איך אתם מרגישים- תישארו עם אותו רגש ולאחר 10 דקות, חזרו למנוחה- שבחו את עצמכם על ביצוע התרגיל.
 כעת רשמו ביומנכם כיצד אתם מרגישים. אפשר להעזר בחבר כדי לקבל הקשבה והבנה למה שמכעיס אתכם. אחרי שהוצאתם את כעסכם על בן הזוג, כתבתם לו זאת במכתב וקרעתם את המכתב(בלי להראות לו), אחרי שכעסתם, נשמתם ונרגעתם, קחו דף נוסף , נסו להיכנס לנעליו של בן הזוג. חשבו כיצד הוא  מרגיש כלפי הנושאים לגביהם אתם כועסים עליו, קחו בחשבון את ההיסטוריה שלו ושל משפחתו, תיפקודו וקשיו בעבר ובהווה, ורשמו הכל על הדף. יתכן שתגלו שבן הזוג מתנהג כפי שהוא מתנהג, לא כיון שהוא רוצה ברעתכם או רוצה "לעשות לכם דווקא" ואפילו לא כי הוא  "לא סופר אתכם". אלא פשוט כי ככה הוא- מפוחד , חסר ניסיון בביצוע עבודות בית, לא יודע איך להתנהל עם ילדים קטנים, מפחד מאיבוד שליטה על תקציב המשפחה וכד'.

מיכל סיפרה  שבמשך שנים כשבעלה לא פינה את הצלחות שלו ושל הילדים מהשולחן, היא סברה שהוא רוצה שרק היא תעשה זאת וכך להשפיל אותה. רק כשעשתה את התרגיל הזה, היא הבינה שמהיותו "בלגניסט" בנשמה, כלל לא שם לב לצלחות ולא היה מודע לפגיעה שלה בעקבותיהן. כשהפסיקה להעיר לו ולכעוס עליו, התרבו הפעמים בהן פינה את השולחן, וגם כשלא פינה, היא יכלה לפנות בעצמה- בלי להרגיש פגועה וחסרת ערך.
שימרו לעצמכם את הדף , יתכן שתירצו לעיין בו מפעם לפעם.

אפרת סיכמה עם יוסי שיגיע מוקדם מהעבודה והם יצאו לבלות יחד. יוסי אחר ,לא התנצל והיה עייף מכדי לצאת. אפרת  "השתגעה" מכעס.
  כשעשתה את התרגיל, היא שמה לב שיוסי נתון כעת בתקופת לחץ בעבודה, מרוב לחץ, הוא שכח מהסיכום לצאת בערב , העומס בעבודה, לא איפשר לו לצאת בשעה שקבעו וגם עייף אותו, כך שלא היה מסוגל לצאת לבלות מאוחר יותר.
כשאפרת יכלה להסתכל על זה כך, היא יכלה להודות ליוסי על השקעתו בפרנסת המשפחה, ולנהל אתו שיחה שקטה בה יכלה לבדוק אתו האם תהיה בזמן הקרוב הזדמנות אחרת ליציאה משותפת או האם זה בסדר מבחינתו שהיא תצא לבלות עם חברה.

נחזור על הפעולות לתיקון עצמי של המערכת הזוגית:
א. בטא את הכעס שלך.
ב. נשום עמוק, עשה ספורט, או נקוט בכל פעולה משחררת כעס.
ג. רשום את ה"צד" של בן זוגך סביב אותו נושא.
ד. עכשיו אפשר לעשות הערכה  מחדשת של המצב- להסתכל עליו באופן שונה ולעשות סיעור מוחות.
ה. בחר מתוך האפשרויות שהעלת בסיעור המוחות את מתאימים ביותר- את אלו שמכבדים הן את הצרכים שלך והן את אלה של השני. כעת,  בצע את האפשרויות שבחרת.

דוגמא לשימוש בסיעור מוחות:
אלון סבל מאוד משום שאשתו- רינה הרבתה בביקורת כלפיו, בכל פעם שניסה לשוחח על המצב המקומם עם רינה- היא הדפה את דבריו, ומיד עברה לדבר על כמה הוא לא בסדר. ערב אחד כשרינה לא היתה בבית והוא נהנה לבלות עם בנם הקטן- דן, הוא הרגיש שהכעס על ההתערבות שלה באופן ההתיחסות שלו לילד, עולה ומציף אותו.
לאחר שהשכיב את דן לישון, הוא ביטא את הכעס שחש. לאחר מיכן הפעיל מוזיקה רועשת ורקד עד כלות כוחו. אחר כך, שם מוזיקה שקטה, נשם ונרגע. עכשיו ישב וכתב את בעיתו:
הבעיה: איני יכול לבלות עם בני בלי שרינה תבקר אותי. היא איננה מקבלת אותי, ביקורתה כלפי גורמת לי לכעס ולריחוק.
עכשיו כתב אלון דרכים שונות שעלו בדעתו לשינוי המצב:
*לתכנן ערבים משותפים שלו ושל דן לבד.
*לנסות לדבר עם רינה על הבעיה.
*להסכים לעשות כל מה שרינה אומרת לו.
*בשונה מימה שהוא עושה עכשיו(רב עם רינה בכל פעם שמאירה לו), להודות לה על הצעותיה בכל פעם.
*אקח איתי פעמון- ובכל פעם שרינה תבקר אותי, אצלצל בפעמון.
*לסכם עם רינה שבדברים אחדים אעשה כרצונה ובדברים אחרי- שתניח לי.
*להוציא את רינה לסוף שבוע זוגי.
*לצאת עם רינה לבילוי משותף לעיתים קרובות.
*לפתח "עור של פיל" ולא להניח לביקורת שלה לפגוע בי.
*לקנות לה תכשיט שהיא אוהבת.

אלון נהנה להכין את הרשימה- כמה פריטים בה גרמו לו לצחוק.

לאחר זמן, הוא קרא את הרשימה שהכין וזה מה שהוא בחר מתוכה:
*לאפשר לרינה לומר לו מה ללבוש(זה באמת לא שינה לו)
*להודות לה בכל פעם שהיא מעירה לו ולא לכעוס.
*לקנות לה תכשיט חדש.
*לתכנן יציאה לסוף שבוע.
*להוציא אותה לסרט למחרת.

הוא שמח שיש לו תוכנית לשינוי. כשרינה חזרה , היא מצאה אותה שמח ומתלהב. היא התרגשה מקבלת הפנים החמה ושמחה שנהנה לבלות עם דן.

אלון פעל לפי התוכנית- זה לא תמיד הצליח , אך דרך פעולתו הרגיע את המתח ביניהם. הוא יכל להתבדח על הביקורת של רינה, אפילו היא יכלה לצחוק על עצמה לעיתים.

ראינו שאפשר לשנות את מצב הזוגיות ע"י שנשנה - לא את בן הזוג , אלא את עצמינו. עם קצת יצירתיות- נוכל למצוא דרכים לתת מקום וכבוד הן לעצמינו והן לבן הזוג.

ולבסוף: אל תחכו שכל המחלוקות ביניכם יפתרו- ואז תרגישו מאושרים.

תעשו דברים משותפים מהנים- תהיו מאושרים ואז תצליחו להתמודד עם המחלוקות שבינכם.

הילדים שלי לא מקשיבים לי.

משפחות רבות מתמודדות עם ילדים שאינם נשמעים להן. כמובן שככל שעולה גיל הילדים, זה נעשה קשה יותר, ההתמודדות עם בעיות משמעת בגיל ההתבגרות- קשות יותר לפתרון מאשר בגילאים הצעירים יותר.

נחלק כאן בין משפחות שיש בהן חיבור טוב בין ההורים לילדים, לבין משפחות שבהן קיים נתק בין בני המשפחה.

במאמר זה נדון בהתחברות אל הילדים שתהווה את הבסיס לבנית משמעת וגבולות.

פעמים רבות חוסר הרצון של הילדים להישמע להורים נובע מהעדר קשר בין ההורים לילדים .
הורים רבים סבורים שתפקידם כהורים הוא לספק לילדים את צרכיהם הפיזיים אוכל, בגדים נקיים, ספרי לימוד וכד'. ולדאוג שיתנהגו כיאות – ילכו לבית  הספר ,יעזרו בעבודות הבית וכד'.
מסתבר שהורות זה דבר מורכב יותר – כדי שילד יתאים את עצמו לנורמות המקובלות – כדי שיהיה לנו מילה כשאנחנו באים לחנך אותו – צריך קודם כל.... קשר

מקובל לראות בהתקשרות בין הילד לבין הוריו דבר טבעי שנוצר כבר מהלידה ואפילו מלפניה – ההתקשרות הזאת – היא שמייצרת אצל ההורים את הנכונות לדאוג לתינוק לכל מחסורו – (כולל קימה מספר פעמים בלילה) בינקות. – ההתקשרות אמורה להמשיך גם כשהתינוק הפך לילד ולאחר מכן לנער ולמבוגר. כמובן שאופי הקשר בין ההורה לילד משתנה ככל שהוא גדל, אך הבסיס שלה הוא אהבה ואכפתיות מצד ההורה כלפי הילד – שבמשך הזמן אם הכול עובד טוב- הופכת להדדית כשהילד מחזיר אהבה להורה.

אבל לא תמיד זה עוד "לפי הספר"- לעיתים יש קושי בהתקשרות בין ההורה לבין הילד. יש הורים שמתקשים במתן הצרכים הבסיסיים של הילד. הורים רבים מסוגלים לתת לילד את הצרכים הבסיסיים כמו אוכל וביגוד נקי, אך מתקשים להיענות לצרכיו הרגשיים , למשל מגע, הרגעה כשבוכה או עובר חווית כאב, בילוי משותף, סיפוק גירויים, עזרה בהעסקת עצמו(באמצעות טיול ,משחק, טיול, סיפור וכד')והקשבה אמתית לעולמו הפנימי.
יש הורים שיודעים להיענות לצרכי התינוק, אך משהפך התינוק לילד- הם מתקשים להיענות לצרכיו ומתחיל להיווצר נתק.
הסיבות לקושי בהתקשרות יכולות לנבוע מחסכים של ההורים בילדותם או התמודדות עם קשיים בהווה
המתח ביחסים בין ההורים לילד יכולים להתחיל בגיל צעיר או בגיל מאוחר יותר.
יהיו הסיבות להיווצרות המתח או הנתק אשר יהיו, יהיה הגיל בו נוצר הקושי- אשר יהיה- תאמינו שאפשר לתקן.
אפשר לתקן בכל גיל- אך ככל שנעשה זאת בגיל צעיר יותר של הילד – זה יהיה פחות קשה ויותר יעיל. כדי להתחבר לילד , אם הדבר לא קרה לכם באופן טבעי, דרושים מספר שלבים:

שלב א. שימו את הכעסים שלכם על הילד בצד.
ככל שעברו עלכם יותר שנים של עכירות ביחסים, כך האכזבה שלכם מהילד והכעס שלכם עליו- גדולים יותר. זכרו שילד זקוק להערכת ההורים- אפילו יותר מאוכל ומים. העובדה שהוא איננו ממושמע לכם- קשורה פעמים רבות בכך שהתקשתם  לתת לו את המצרך הבסיסי הזה- אהבה והערכה. תשומת ליבכם כה חשובה לו- שאם לא יכולתם לתת לו אותה בטוב- הוא ייקח אותה מכם ברע. דוגמא: אם הילד משחק בשקט ההורה ימשיך בעינינו ולא יתייחס אליו. אך אם יכה את אחיו או ישבור משהו- ודאי שנפסיק את עיסוקנו ונתייחס אליו.           ילד שלא  זכה ליחס אוהב מהוריו – יתקשה לסגל  לו התנהגות נורמטיבית. רק אם נשים את הכעס שלנו עליו בצד, נוכל להתחיל בתהליך ההתקרבות.

שלב ב. מצאו מה הוא אוהב והתקרבו אליו דרך זה.
אוהב פאזלים- שבו והרכיבו אתו, אוהב טיול בחוץ- תזמינו אותו לצאת אתכם. בגילאים הצעירים- זה יהיה משחק משותף, לספר סיפור וכד'. בגילאים הגבוהים יותר: יציאה לפיצה, עריכת קניות ביחד, בילוי משותף בברכה או בים, לפתור יחד תשבצים. השמיים הם הגבול לרעיונות- העיקרון- תתבוננו מה באמת אוהבים הילדים ותתחילו מימה שמעניין אותם- לאט לאט תוסיפו פעילויות משותפות נוספות- ככל שיתהדק הקשר, תוכלו לשתף אותם בפעילויות שמעניינות אתכם.               

כדי ללמד ילדים לדבר – אף פעם אל "תקטלו" אותם. אף פעם אל תתנו להם להרגיש רע בזה ששיתפו אתכם במשהו מהחיים שלהם. אם סיפרו לכם על משהו ממש שלילי שעשו כנראה שהם סומכים עליכם –אל תאכזבו את האמון שלהם – תתייחסו רק לכך שאתם שמחים שהם מצאו בכם אוזן קשבת ושיתופו אתכם בזה.

שלב ג. עידוד וחיזוק.
מצאו דברים טובים באישיותו של הילד והחמיאו לו עליהם. ילד שכמעט ואף פעם לא שמע דברים טובים על עצמו יקבל אותם כמו מים במדבר.

אותם ילדים שלא שמעו אף פעם מחמאה – יתקשו לקבלה או יחכו שאחריה יבואו "אבל.." - אל תיבהלו - התמידו בחיזוקים  עד שהילד יאמין שאתם מתכוונים למה שאתם אומרים.- כדי שהדברים יהיו אמינים אל תמציאו דברים מהדמיון אלא מצאו דברים אמתיים שהילד עשה - והחמיאו לו עליהם.

חלק מכם ודאי חושבים שאין להם אפילו דבר טוב אחד עליו יוכלו להחמיא  - אין כזה דבר, הכניסו מיקרוסקופ ענק דמיוני לתוך הבית ותלמדו לראות אפילו מעשים קטנים חיוביים. כאשר תגיבו עליהם בחיוב – הילד יעשה עוד ועוד מהם.

שלב ד. יצירת ערוצי תקשורת.
כדי ללמד ילדים לדבר , הקשיבו להם, שמעו מה הם אומרים וגלו אמפטיה. אל תגידו להם מה לעשות, תעודדו אותם דרך האמפטיה למצוא פתרון בעצמם.
ספרו להם דברים מהעולם שלכם. כך תעודדו אותם לספר על דברים מהעולם שלהם.
כדי ללמד ילדים לדבר – אף פעם אל "תקטלו" אותם. אף פעם אל תתנו להם להרגיש רע בזה ששיתפו אתכם במשהו מהחיים שלהם. אם סיפרו לכם על משהו ממש שלילי שעשו כנראה שהם סומכים עליכם –אל תאכזבו את האמון שלהם – תתייחסו רק לכך שאתם שמחים שהם מצאו בכם אוזן קשבת ושיתופו אתכם בזה. [1]

לאחר תקופה בה הצלחתם לשים את הכעסים והאכזבות מהילד בצד, ביליתם אתו ביחד ,עסקתם בפעילות משותפת האהובה עליו, נמנעתם מביקורת כלפיו, חיזקתם, עודדתם ופתחתם את ערוצי התקשורת אתו, כאשר תהליך ההתחברות ביניכם הולך וניבנה – אפשר לדבר על הקניית משמעת וגבולות. ועל כך במאמר הבא.

---

[1](להעמקה נוספת: "איך לדר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" \ אד לפייבר ואליין מייזליש הוצאת "לייף סנטר" )

 

הקניית משמעת וגבולות לילדים

נוכל לדרוש משמעת מילדים רק כאשר הקשר הבסיסי ביננו לבינם בנוי היטב. ילד החווה את הוריו כמנותקים ממנו - יהיה קשה ליצור אצלו מחויבות להישמע להם. אם יש קושי בקשר הבסיסי בינכם חיזרו למאמר הקודם.

ערכו רשימה של כל הדברים בהם הייתם רוצים להנחיל יותר משמעת בחרו מתוכם  פרט אחד או שנים - אל תנסו להתחיל עם כל הנושאים בבת אחת, החליטו לעצמיכם - (עדיף עם בן הזוג) במה כדאי להתחיל. יש יתרון להתחיל בנושא הקל יותר כדי שתהיה חווית הצלחה לשני הצדדים - מצד שני אם אותו נושא הוא זניח ואפשר להבליג עליו , התחילו בנושא שיותר חשוב לכם. במידה והדבר ניתן קבעו מחיר לעברה על אותו נושא - לעולם קבעו רק מחיר כזה שתוכלו להגשימו באמת - איום שאינו ניתן למימוש - עדיף לא לאיים אותו כלל - הילדים מבינים מיד שיש כאן איום סרק.

דברו עם הילדים אל אותו נושא בתקיפות אך ללא תוקפנות - ואמרו באופן חד משמעי את הציפייה שלכם מהם באותו עניין.

המעיטו במילים - ככל שתדברו פחות, כל מילה תקבל אצלם יותר משקל.
למשל: "אין לחזור הביתה לאחר השעה 24:00 בלילה !" רק אם יש לכם איך לאכוף את זה - תוכלו להוסיף "במידה ולא תחזרי עד 24:00 - מחר לא תוכלי לצאת".
אל תרבו לדבר על כל הפעמים בהם חזרה מאוחר יותר ,זה לא שייך לכאן עכשיו.

כאשר הילד עומד בגבול שלכם - חזקו אותו על כך, אמרו "אני שמחה(או מעריכה) שהגעת אתמול הביתה בזמן" גם בזה אל תרבו במילים.
אם הילד לא הגיע בזמן( אל תעשו עניין מכמה דקות) אמרו בשקט בצורה ברורה אך לא פוגעת "ראיתי שהיה לך קשה אתמול להגיע בזמן - לכן הערב לא תוכל לצאת, אני בטוחה שמחר תצליח לעמוד בזמנים."        
אל תרבו במילים, אל תפגעו בילד, אל תרבו בהטפות מוסר - אך אל תזוזו ממה שאמרתם לו. תשדרו שאתם מאמינים שבהמשך הוא יצליח לעמוד בגבול שקבעתם לו.

תוך כדי כך, תקפידו על המשך התחברות איתו  - ילד שמרגיש אהבה, חום, אכפתיות, והערכה כלפיו, יחפש פחות לעשות "דווקא" ולהפר את הכללים שלכם.

רק לאחר שהצלחתם להנחיל את הגבול בנושא אחד או שניים, עברו לנושא הבא - אם תתחילו בבת אחת בכמה נושאים, זה לא יצליח.

בתקופת הביניים תתאפקו ותבליגו על הנושאים האחרים. אם הנושאים האחרים הם ממש קריטיים, יתכן שיש להתחיל דווקא בהם או לקבל יעוץ מקצועי נוסף.

לסיכום- היכולת להשליט גבולות ומשמעת נובעת מהחיבור בין ההורים לילדים, זכרו זאת לפני הצבת הגבול, תוך כדי ואף לאחר שהצלחתם בכך והגבול הופנם.

להעמקה נוספת : "שיקום הסמכות ההורית"/חיים עומר.

למה בעלי לא מבין אותי?

נשים וגברים רבים מרגישים שבן הזוג שלהם לא ממש איתם ,לא מספיק מקשיב ,לא מספיק מחובר , לא מספיק נמצא איתם במחשבות ובתחושות שלהם.

תהליך בחירת בן זוג - הוא לרוב לא מודע .רבים מאתנו בוחרים בן זוג שיש בו תכונות חיוביות ו\או שליליות שהיו להורינו  . יש בכל אחד מאתנו מנגנון שרוצה באופן לא מודע להשלים בנישואים את החסכים שהיו לנו בילדות - ולכן אדם שאין לו אפילו תכונה אחת (חיובית או שלילית ) שהייתה או ישנה להורינו - לא ימשוך אותנו כלל .הדרך שלנו לפצות על פצעי הילדות, היא בחירת אדם שמזכיר לנו את הדמיות המשמעותיות לנו .יש לנו תקוה שדרך החיים אם האדם הדומה במשהו להורינו אבל הפעם כשאנו בוגרים ובשליטה, נחיה את החיים באופן טוב יותר שיביא  לנו אושר ושלוה.

פעמים רבות בתקופה שליפני הנישואים - וגם בתקופה שמיד לאחריהם - אנו רואים רק את התכונות החיוביות של בן הזוג - ומהשליליות אנו מתעלמים (ממציאים להם תרוץ ,לא שמים לב אליהם וכד') – הרי לא יכול להיות שלא בחרנו נכון . כשמגיע רגע ההתפקחות – אנחנו מאוכזבים ,לאט לאט (ולעיתים מהר) אנחנו נחשפים גם לתכונות הבעייתיות של בן הזוג . תהליך זה יקרה כמעט לכולם, הרי כולנו לא מושלמים.

בדיוק כפי שאנחנו קיווינו ,במודע או שלא במודע, למצוא באהבה ובנישואים  מזור לפצעי הילדות שלנו - גם בן הזוג קיווה למצוא מזור לפצעיו שלו .חלק מהזוגות הנשואים אכן יתנו זה לזה את ההבנה ,השותפות בתחושות ואת התיקון לכאבי הילדות שדרוש כל כך לכל אדם ואחד .

זוגות אלו ניראה שלא ימשכו לכותרת המאמר - הם אכן חיים בתחושה שבן הזוג מבין אותם - ונמצא איתם ברגשות הקשים והטובים שלהם.

אם המשכתם לקרוא - כנראה אתם כמו רבים אחרים לא חיים בתחושה הזאת . ההסבר לכך הוא שככול  שאנו באים אם כאבי ילדות קשים יותר כך קשה לנו לשים לב לכאב של השני. הצורך שבן הזוג ישים לב ויספק תיקון לכאב שלנו הוא כזה שלא מאפשר לנו לראות מה קורה אצל השני.

אז איך באמת עושים את זה? איך גורמים לבן לזוג לראות את הכאב שלי ולהתייחס לצרכם ולרגשות שלי?

שלב א.

קודם כל אנחנו צריכים לשים לב לרגשות, לקשיים ולתחומי העניין שלו - לבן זוג מסופק יותר- יש יותר אנרגיות ומוטיבציה להתייחס לצרכים של בן זוגו.

שלב ב.

כאשר אתם עשיתם את השינוי וראיתם מה קורה עם בן זוגכם, הקשבתם והשתדלתם לתת לו את החסרים שלו, אפשר לדבר אתו על מה הצורך שלכם מימנו. בן זוג שחווה את השני קשוב לצרכיו . יכול להתייחס ולהיענות לצורך שלכם.

שימו לב ששלב א. עשוי לקחת זמן- לא לקפוץ מהר מידי לשלב ב.

אני קשובה ומתייחסת יום יום לצרכיו של בעלי – אך הוא לא שם כדי לשים לב לצרכים שלי.

נסו לדבר עם בן הזוג על הצורך שלכם מימנו. עדיף לקבוע פגישה או בבית בלי הילדים או בבית קפה חשוב שיהיה ברור לשניכם שמדובר בשיחה חשובה בלי פלאפונים והפרעות אחרות.

עוד אשליה שרובנו חווים , היא שאם בן הזוג אוהב אותנו- ודאי שהוא מבין בעצמו מה הצורך שלנו.  – זו הנחה שאיננה נכונה . למרות שאיש ואישה נשואים זה לזה, הם עדין אנשים שונים, שיש להם תפיסות עולם שונות והבנה שונה לגבי דברים. הסבירו לבן לזוג את התחושות שלכם בלי להאשים אותו, ופרטו לו מה הצורך שלכם מימנו. כדי ליצור אוירה טובה- מצאו הזדמנויות שבהן כן ענה על הצורך שלכם – ספרו לו עליהן ושתפו אותו בהרגשה הטובה שזה גרם לכם.

לעיתים במשך השנים החומה של התסכול והאכזבה הולכת וגבהת בין בני הזוג- וכעת כדי שיוכלו לדבר זה עם זה, לשמוע את הצרכים ההדדיים שלהם זה מזה- יש צורך באיש מקצוע שיסיע בהידברות.

אם אחרי שאת או אתה ניסיתם לקיים על נושא זה שיחה עם בן הזוג – ולא הצלחתם להגיע להבנה- או שאפילו לא הצלחתם להביא אותו לקיים שיחה על כך, זה הזמן לפנות ליעוץ מקצועי.

קיימנו שיחה כזאת , אך עדין הוא או היא ממש לא איתי.

אל תרגישו לא נוח לפנות ליעוץ- אם תפנו תהיו חלק מאותם אנשים שחוו כמוכם את התסכול והייאוש והחליטו לעשות מעשה ולצאת ממעגל הכאב והסבל. רבים שפנו, שיפרו באופן משמעותי את איכות חייהם ואיכות חיי בני זוגם.

להעמקה בנושא: לבסוף מוצאים אהבה./הרוויל הנדריקס הוצאת אחיאסף.